"חַד גַדְיָא", או: מה הקשר בין ארמית, עברית וערבית
כלנו קוראים כמובן את ההגדה של פסח בליל הסדר. ואם קוראים את ההגדה, איך אפשר בלי סִפּוּר חד גדיא.
הספור מוכר, כמובן, והוא כתוב בארמית. אך יש בו
(איך לא?....) מספר מלים לא כל-כך מובנות.
למשל:
1. גַדְיָא - בארמית: גדי. בערבית: جَدْي (גַ'דְי)
♠♠♠
2. תְּרֵי זוזי - תרי.
בארמית: שְנַיִם.
בתנ"ך: תרי-עשר
(שנים עשר= תריסר) הם שנים עשר הנביאים: הושע,
יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי
♠♠♠
3. וְאָתָא - בארמית: וּבָא. בערבית: أَتَى (אָתָא)
♠♠♠
4. שוּנְרָא - בארמית
חתול. בערבית, מלים רבות לחתול. אחת מהן:
سِنَّوْر (סִנָּוְור)
♠♠♠
♠♠♠
5. תוֹרָא - בארמית:
שור. בערבית: ثَوْر (תַ'וְור)
♠♠♠
6. מַיָּא - בארמית:
מים. בערבית: مَاء (מַא), مِيَاه (מִיַא)
♠♠♠
7. נוּרָא - בארמית:
אש. בערבית: نَار (נַאר)
♠♠♠
דרך אגב, דְזַבִּין אבא אפשר
לפרש: שמכר אבא ולא.. שקנה
אבא
בעברית, זַבָּן פרושו:
מוכר בחנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה